סדנאות
  פעילות ילדים ונוער
  טורים אישיים
  מאמרים
  הודעות לעיתונות
  פרסים ותערוכות
  ספרים חדשים
  לזכרם

לקסיקון הסופרים

  אודות הלקסיקון
  דבר העורך
  אלפון
  חיפוש

מאזניים

  דבר העורך
  אודות מאזנים
  טופס הרשמה
  גיליונות מאזנים

חברים

  תנאי קבלת חברים
  תהליך ההרשמה
  טופס הרשמה
  זכויות חברים
  תעריפון מומלץ
  חדשות באגודה
  דרושים
סניפים
  סניף חיפה והצפון
 

אמיל זולה ויריד הספרים בפריז     >>

תאריך : 27/03/2008
מאת : ד''ר לימור שריר שרייבמן

 
אם משהו היה מספר לי שאני עומדת לראות את פריז מלווה בקרוב משפחה של אמיל זולה, סופר ואינטלקטואל בעצמו, הייתי חושבת שהוא הוזה.
הגעתי לפריז כדי להשתתף שם בכנס מו"לים וביריד הספרים כעורכת בהוצאת כרמל וכסופרת.
ידידי  פרופ' גדעון קוץ, מרצה לתקשורת באוניברסיטה שמונה בפריז (אחת השלוחות של הסורבון) והמתגורר בפריז הבטיח להנעים עלי מעט את שהותי שם ואכן קיים את ההבטחה במלואה מאוחר יותר. גדעון קוץ היה עסוק בליווי המשלחת של שמעון פרס ובדיווח שוטף לאמצעי התקשורת וכן בהתחייבויותיו המקצועיות כראש אגודת העיתונאים הזרים בצרפת (המאגדת  אלף עיתונאים) ואני עצמי הייתי עסוקה באירועים ובטקסים מרובים שהוזמנתי אליהם ושכללו גם הרצאות מעורבות של דוברים ישראלים וצרפתים  שיזמו רחלי אידלמן מנכ"ל התאחדות המו"לים בארץ והמארחים הצרפתיים. בין הדוברים הישראליים היה גם גיורא רוזן, נציב תלונות הציבור ברשות השנייה, עורך ספרי עיון בהוצאת הקיבוץ המאוחד ויו"ר אומנות לעם שהגיב לדבריו המרתקים של מר Eric Vigne  מהוצאת גלימר. הנ"ל תיאר את צרפת כמדינה רבת תרבויות שיש בה כיום ערבוב אתני גדול מחד והמושתת על מיתוס של הרפובליקה מאידך, והמדגיש את העיקרון שבצרפת כולם אזרחים ללא קשר למוצא האתני ולאמונה ועל אזרחיה להאמין בשוויון פוליטי כשלמעשה אין בה שוויון כלכלי. המצב הזה בא לידי ביטוי במיוחד כיום בתקופה בה האדם הופך יותר ויותר ליצור מחשב רציונאלי שמגדיר את יחסיו בעולם במונחים של השקעה ותוצאתה. גיורא רוזן סקר את נושא ספרות העיון בארץ באומרו שקיימת תלות גורדית בין מצבי השוק לשיח החברתי, הפוליטי והאקדמי. הוא הדגיש שהצורך הפרסיסטנטי של האדם להגדיר את זהותו מייחד מאוד את החברה הישראלית ויתכן וצורך זה קשור לדעתו להיסטוריה התזזיתית שלנו. כמו כן הוא מבחין בזמן האחרון במעבר לתרבות הדתות המשמשת כסוג של אלטרנטיבה אינטלקטואלית.
כשנסתיימו ההרצאות היה מעניין לסייר ביריד ולבחון את דוכני הספרים הרבים באולם הענקי וביניהם גם את זה של הסופרים הישראלים. אלה זכו לכבוד מיוחד ואשכול נבו אף קבל פרס מידי שרת התרבות של צרפת. המונים הצטופפו באולם בו התראיין עמוס עוז. הכל היה מסודר ומאורגן למופת למרות אלפים רבים של מבקרים שפקדו את היריד מידי יום. שוטטתי שעות נבלעת בהמון עד שברגע מסוים התעכבתי משום מה ליד דוכן של הוצאת ספרים קטנה ושאלתי משהו את האדם שעמד מאחוריו. הוא נראה לי בגיל ביניים, רזה וגבוה ומתוך פניו עדיני התווים הציצו אלי זוג עיניים גדולות בעלי מבט אינטליגנטי מלנכולי־משהו. הצרפתית שבפיו נשמעה רהוטה במיוחד ואחר כך דיבר אלי באנגלית במבטא גרמני ולפתע מצאתי את עצמי משוחחת עמו על כתיבה וספרות. הוא סיפר לי על ספר שאך סיים לכתוב העוסק באלה קלטית קדומה שמקורה במעמקי הים, המשלב יסודות של רומן עם פילוסופיה והיסטוריה ומסתיים במכתבים שלא ברור מי כותב אותם גיבורת הספר או המספר היודע הכל. עוד קבל בפניי עד כמה קשה להוציא לאור בפריז רומן הבנוי מעלילה מורכבת ובלתי ניתנת לסיווג. כשדיבר על ספרו הוא הזכיר לי את עצמי אם בשל נושאי הרומן שהזכירו לי את ספרי "אלוהים ואלווירה", אם בשל המחקר שעשיתי אודות הקלטים הקדומים לצורך כתיבת ספרי "הבית על האגם" ואם בשל התלהבותו בעת שדיבר על חווית הכתיבה. בלי משים השיחה גלשה גם לנושאים מעט אישיים והוא סיפר לי ששמו סיריל זולה והוא דור רביעי לאמיל זולה. הוא למד פילוסופיה  באוניברסיטת פריז ואת הדוקטורט עשה באוניברסיטת מינכן. אביו, הוסיף, הינו פרופסור לרפואה באוניברסיטת פריז ואימו רופאת ילדים ושוב מצאנו עניין משותף. נאלצתי להתנתק ממנו ומעולמו המרתק בשל פגישה שנקבעה לי במרכז העיר ואי לכך קבענו שנמשיך לשוחח באותו יום בחמש בערב ליד דוכן הוצאת הספרים השייכת לדודו. איחרתי לפגישה בחמש דקות וכשהגעתי לכניסה נדחקתי החוצה מיד על ידי שוטרים יחד עם המוני המבקרים אל מחוץ ליריד הספרים בשל התרעה על פצצה שהוטמנה שם ושהתבררה אחר כך כהתרעת שווא. לא ידעתי כיצד ליצור קשר עם הזר המוכר וכל אותו הערב ליוותה אותי תחושה של החמצה.
בינתיים טלפן אלי גדעון קוץ והזמין אותי ל-,Closerie de Lilas מסעדה נודעת במונפארנס שנפתחה ב-1847 והיוותה מקור משיכה סוציאלית וקולינרית לאישים שעיצבו את התרבות וההיסטוריה בתחומים שונים. שמותיהם  חרוטים על לוחיות מוזהבות קטנות המוצמדות לשולחנות וביניהם המינגווי, הנרי גיימס, גרטרוד שטיין, פיקסו, טרוצקי ולנין. המינגווי שגר ברחוב סמוך נהג לפקוד את המקום לעיתים קרובות ואף לכתוב שם. באחד מספריו תיאר הסופר הנודע גון דוס פסוס, חברו של המינגווי, כיצד ביום אביבי אחד ישבו שניהם בגן הקפה תחת עץ הערמון והביטו בפריחת הסיגליות אך גדעון ואני הגענו ל-Closerie  כשכבר ירד הלילה על הרחובות וניתן היה להבחין רק בצלליותיהם של ענפי עץ הערמון שנעו ברוח.
סעדנו לאור נרות ולצלילי מוסיקה חרישית שניגן פסנתרן בפינת המסעדה, ושנראה שייך לעולם אחר. רוחו של המינגווי  נדמתה מרחפת מעלינו והאווירה הייתה כה מהפנטת שלא שמתי לב כלל מה הגשתי לפי.
עוד באותו ערב התקשר אלי זולא הצעיר וקבענו להיפגש למחרת. זה היה יומי האחרון בפריז. הפגישה הפעם נקבעה בכנסיית סאן סולפיס ברובע הלטיני. מדי קיץ, סיפר לי סריל, עורך דודו בעל הוצאת הספרים בכיכר סולפיס שלמרגלות הכנסייה פסטיבל משוררים בו משתתפים כמאה וחמישה משוררים צרפתיים. משם הוביל אותי לטיול לגדות הסן שמימיו האפורים כמו נטמעו במעטה העננים שכיסו את השמים באותו יום חורפי. אבל לרגעים יצאה השמש והאירה בניצוצות זהובים את עיניו של סיריל כאשר הביט בי בזמן שטיפסנו במדרגות הפנתיאון שבו קבורים גדולי האומה הצרפתית וביניהם גם סבי סבו אמיל זולה. אחר כך המשכנו לאתרים אחרים והוא הראה לי את פריז כפי שרק סופר אינטלקטואל צרפתי בן למשפחת זולא יכול להראות.
 
*** שניים מספריו של אמיל זולא תורגמו וראו אור בהוצאת כרמל:
       "גן עדן לאישה"
       "המשיסה"
 


הוספת תגובה  הדפסה

 

 
תגובות הגולשים
מאת : קובי 04/04/2008 08:38:58  
כתבה מעניינת מאוד

מאת : אמנון 09/04/2008 08:58:23  
כתבה מעניינת ומרגשת עם נימה אישית. התמונות של בני משפחת זולה נדירות.

מאת : כרטיסים 04/01/2010 23:29:09 spam@mivtsaim.co.il
כרטיסים להצגות און-ליין! בחירת מקומות ורכישת כרטיסים בלי לצאת מהבית! www.bravo.mivtsaim.co.il

 
 כל הזכויות שמורות לאגודת הסופרים העברים במדינת ישראל  

Powered by הקמת אתרים  קידום אתרים