סדנאות
  פעילות ילדים ונוער
  טורים אישיים
  מאמרים
  הודעות לעיתונות
  פרסים ותערוכות
  ספרים חדשים
  לזכרם

לקסיקון הסופרים

  אודות הלקסיקון
  דבר העורך
  אלפון
  חיפוש

מאזניים

  דבר העורך
  אודות מאזנים
  טופס הרשמה
  גיליונות מאזנים

חברים

  תנאי קבלת חברים
  תהליך ההרשמה
  טופס הרשמה
  זכויות חברים
  תעריפון מומלץ
  חדשות באגודה
  דרושים
סניפים
  סניף חיפה והצפון
 

כרך פ'ב, גיליון מספר' 3-4    >>

תאריך : 04/01/2009
מאת : כסלו-טבת תשס”ט

 
ברכת ראש העירייה לכתב העת מאזנים
המוקדש ל 100- שנה לעיר תל-אביב-יפו תל-אביב-יפו – החוגגת השנה 100 שנים לייסודה – שימשה מקור השראה לאינספור
סופרים ומשוררים אשר תיארו אותה – את אנשיה, נופיה ותולדותיה – באינספור יצירות, שבהן העיר עצמה היא לפעמים רקע ולפעמים גיבורה ראשית.
בנייתה של תל-אביב הייתה הרבה יותר מבניה של עיר. זה היה ניסוי תרבותי ואנושי רב פנים, ניסיון לברוא מכלום – הכל: תפיסה חדשה של ישוב עירוני בארץ האבות העתיקה, תוך בניית תרבות חדשה ושפה חדשה, עם יומרות של כרך בינלאומי, גם כאשר המימדים היו של עיירה. זה היה ניסיון נועז ויומרני, תמים והירואי, שכמו נידון מראש לכשלון – אבל הצליח מעל למשוער.
"בלי אוויר ספרותי אין חיי ספרות" – פסק ברנר – ותל-אביב מילאה את התנאי הזה מרגע לידתה. לכן אין פלא שהיא הצמיחה ספרות עשירה ואיכותית, שעם יוצאים מן הכלל לא רבים היא "ה"ספרות של הארץ הזאת, במאה השנים האחרונות.
 
חינה של תל-אביב חומק מכל הגדרה. "יופיה", אומר נתן זך באחד משיריו, "אינו ידוע. הרוח / לא סיפרה אותו לעץ. העץ / לא סיפר אותו לקרש בגדר". כשאלתרמן משווה את תל אביב לירושלים, הוא אינו יכול להצביע על סוד קסמה: "אין פרופסורים ולו כזית / ונביאים בה אין בכלל / היסטוריה אין לה אף כזרת / אין רצינות בה, אין משקל / בכל זאת יש בה משהו". אבל המשהו הזה חומק מכל הגדרה – כמו שהחיים חומקים מכל הגדרה.
תל-אביב היא החיים – ותיאורה ב"חגיגת קיץ", כסטמבול התוססת והססגונית, גדושת הצבעים והקולות, הדרמות, היופי והכיעור,
מעשי הפשע והגיחוך, ההתקהלויות והשיחות בתוך הבתים וברחובות – ממחיש זאת נפלא. אלתרמן, משוררה הגדול של תל-אביב,
לא שכח לציין ב"עיר היונה" את תרומתה של "עיר הרוכל והבורגן" לבריאתה של העברית העכשווית : "לא בה דגלו סופרי דור התחיה / ....ובעוד רבים מהמה עורף לה פונים / היא רעשה השליכה בפתאום אל חלונה של לשונם העתיקה / ותהפכנה כבמטה קסמים ללשון הרחוב והעיתונים".
והיה זה שוב אלתרמן – ושוב ב"עיר היונה" – שניסח את ייחודה של תל-אביב, "החשופה והחילונית": "היה דבר אחד כמו מוסכם מראש והוא כולו חידוש מאז עידן ועידנים / והוא – שאין בוניה חייבים ביראתה ובכבודה".
ואמנם ברומן הגדול "זכרון דברים", יעקב שבתאי לא מתאמץ לשמור על כבודה של העיר, אבל כמה אהבה מתחבאת מאחורי השיטוט האינסופי של גיבוריו של שבתאי ברחובותיה של העיר המלאה דמויות ועלילות ומראות וזכרונות, בגודש הטרוגני שהוא כל כך תל אביבי.
רובם המכריע של הסופרים שכתבו על תל אביב אהבו אותה – מנחום גוטמן, חיים גורי, ניסים אלוני, בנימין תמוז ודן צלקה – ועד עוזיוייל, יעל הדיה, יהודית קציר ואתגר קרת. וכך ממשורריה מאלתרמן ושלונסקי ועד ויזלטיר ורמי סערי. והעיר – החזירה להם אהבה.במשך עשרות שנים, היו הסופרים והמשוררים גיבורי התרבות הגדולים שלה. נכון, משוררים רגישים כמו חלפי, חשו ש"בעיר הגדולה ביותר / אתה אלמוני ביותר", אבל מעולם זה לא היה כך באמת בתל אביב – לא במקרה של חלפי ולא במקרה של חבריו היוצרים. תל-אביב-יפו לא נתנה להם להיות אלמונים: לא בחייהם, כשעשרות מהם היו ליקירי העיר – ולא אחרי מותם, כשרבים מהם הונצחו בשמותשל רחובות וכשעל עשרות בתים ברחבי העיר נתלו לוחות הנצחה עם הכתובת "בבית זה התגורר ויצר...."
גיליון כפול זה של מאזנים המציין חגיגה כפולה – 100 שנה לתל אביב ואת הגיעו של בטאון אגודת הסופרים עצמו לגבורות – גיליוןהמוקדש לתל-אביב-יפו, הוא עוד מתת של אהבה לעיר ולתושביה בשנת חגם.
שנת המאה עצמה תחלוק כבוד מיוחד ל"אב המייסד" של מאזנים, ביאליק, נשיאה הראשון של אגודת הסופרים העבריים – כששלושה מאירועי הפתיחה של שנת המאה, באפריל 2009 , יתקיימו בכיכר ביאליק המחודשת. ביניהם – קבלת שבת רבת משתתפים, ברוח עונגי השבת הקהילתיים שהנהיג ביאליק.
עד אז לקוראים – קריאה נעימה, לכותבים – כתיבה פוריה, ולמאזנים – עוד הרבה גליונות עשירי תוכן.
שלכם,
רון חולדאי
ראש עיריית תל-אביב-יפו
 
 

 
תוכן הגליון :
 
רון חולדאי: ברכות לכתב העת מאזנים,עטיפה קדמית פנימית
ציפי שחרור: מאזנים חוגג 100 שנה לתל-אביב ,דבר העורכת, 2
נתן אלתרמן: שְׂדֵרוֹת בַּגֶּשֶׁם ,שירה, 3
דורית זילברמן: ראיון עם פרופ' מנחם פרי 4
נתן זך: צָרִיךְ הָיָה ,שירה, 7
דבורה סתוי: גנזים בתל-אביב,מאמר, 8
אפרת מישורי: הַכֹּל בִּגְלַל הַזָּוִית / תָּמִיד זֶה ,שירה, 13
דורית זילברמן: ראיון עם פרופ' דוב אייכנוולד   14
חיים נחמן ביאליק: נאום ביאליק לתושבי תל-אביב  17
אביה בן-דוד: ,שירה , 18
דורי טרופין: ,שירה,20 
קובי אוז: קוֹמְבַּיְין עֲנָק,שירה,21
דליס: סיפורי תל-אביב ,ראיון עם יהודית קציר,22
יוסי אלפי: שִׁירִים תֵּל-אֲבִיבִיִּים ,שירה,24
משה דור: מוֹלֶדֶת / נִדָּחִים ,שירה,25
מן הגנזך: הזהות העברית בעיר העברית הראשונה ,ישראל זמורה,26
עדנה מיטווך-מלר: מִגְדְּלֵי גִּ'י-ת"א ,שירה, 29
משה גרנות: הטיילת, המרינה ואלי שְבא,סיפור, 30
מיכל דורון: תֵּל-אָבִיב בְּרֵיחַ הָאֶסְפְּרֶסּוֹ,שירה,32
ציפי שחרור: אֶבֶן גְּבִירוֹל פִּנַּת יְהוּדָה הַלֵּוִי – שְׁנֵי מְשׁוֹרְרִים עַל הַכֵּיפָק,שירה,33
יערה בן-דוד: תל-אביב שלי / סופרים ומשוררים מדברים תל-אביב  34
אמיר אור / מירון ח. איזקסון / אהרן אלמוג / יוסי אלפי / אורציון ברתנא /
נורית גוברין / יאירה גנוסר / ציפי גון-גרוס / אביבה דורון / חגית הלפרין /
רפי וייכרט / איתמר יעוז-קסט / חנה יעוז / אהרן מגד / יעל מדיני /
רוני סומק / אידה צורית / אילן שיינפלד / זיוה שמיר / יוסי שריד
בלהה וינשטוק-דבורי: בין שתי ערים,מאמר, 48
אריה הספרי: סינדרום תל-אביב – מִדְרְכוֹת הָעִיר ,שירה,52
מתי שמואלוף: בִּכְפָר שָׁלֵם אַךְ הָרוּס וּבְגֵרוּשׁ יָפוֹ,שירה,53
תָּמָר אֲדָר ואֲהוּבָה דּוֹרוֹן: אֵין אֲרָיוֹת בְּתֵל-אָבִיב,סיפור,54
רן יגיל: ליוויתי את ביאליק ברחובות תל-אביב ,סיפור,58
דבי סער: פְּנֵי הָעִיר ,שירה,59
דורית זילברמן: בתחנה המרכזית ,מאמר,60
דוד מלמד: תל-אביב – עיר-הולדתו של "מאזניִם,מאמר,60
עמיחי שלו: בְּעִקָּר יֶשְׁנוֹ הַיָּם,שירה,66
ערן קריב: צַוְתָּא בְּפֶנְסְיָה ,שירה,66
חגית גרוסמן: בְּחַדְרֵי הַחֹמֶר אֶשְׁמֹר עַל הָרוּחַ ,שיר,67
מיכל דורון: דבורה בארון ונחום גוטמן על ספת הגרפולוג    68
דליס: מראות מן העיר תל-אביב,ראיון עם דודו בוסי,70
הרצל חקק: שירת נווה צדק: ספרות, היסטוריה ואמונה ,מאמר,72
יחזקאל נפשי: שָׁלּשׁ שָׁנִים מְאֻחָר יוֹתֵר,שירה,74
בחירת המערכת: "שיח-משוררים"בתל-אביב ,שירים בתערוכה,75
רבקה רז: ספרות אורבנית,מאמר,76
חיים ספטי: תֵּל-אָבִיב מַצְמִיחָה מִגְדָּלִים,שירה,77
דוד מלמד: נעילת שער,סיפור,78
שלומי חסקי: סֶרֶט,שירה,79
אילן עמית: בית הקברות בטרומפלדור... עכשיו הסרט ,מאמר,80
הרצל חקק: שְׁעַת מִנְחָה מְדַמְדֶּמֶת / שַׁחֲרִית שֶׁל שַׁלְוָה,שירה,82
לאה טרן: וְזֹאת כָּל תֵּל-אָבִיב,שירה,83
ד"ר עדינה בר-אל: דיזנגוף הוא אבא טוב לכול,,84
שי אריה-מזרחי: ,שירה,90
חלי אברהם-איתן: שְׂרִיטוֹת בְּנוֹף אוֹרְבָּנִי ,שירה,90
אודי שרבני: פִילִיפִּינִים בַּשְּׂדֵרוֹת,שירה,91
ד"ר אביבה קרינסקי: חתיכת בית ,ביקורת,92
דורית זילברמן: סיפורים מלב תל-אביב ,ביקורת,93
דליס: זרים בתל-אביב ,ביקורת,95
בלהה דבורי: מי השכיב את אבא לישון,ביקורת,96
דליס: עאידה ,ביקורת,97
מתי שמואלוף: האקדמיה ללשון מגומגמת ,ביקורת,98
שי אריה-מזרחי: מסע חלום אל נבכי הנפש ,ביקורת,99
דליס: ימים הזויים,ביקורת,100
ניצה בן-דב: לחם הפנים – לחם התמיד ,ביקורת,102
דוד מלמד: ספרים על המדף  103
בלפור חקק: אגרת לחברים,עטיפה אחורית פנימית
 
 
הַכֹּל בִּגְלַל הַזָּוִית / אפרת מישורי
מֵימֵי הַיָּם הַכָּחֹל כְּלוּאִים בְּתוֹךְ אָפֹר בְּצֶבַע שֶׁל בָּתֵּי חֲרֹשֶׁת.
לְמַה כְּבָר יָכֹלְנוּ לְצַפּוֹת?
הַמַּעֲבָר הַמָּהִיר מֵעִיר מַשְׁחִירָה לַטֶּבַע
לֹא הוֹתִיר בָּנוּ שׁוּם מִרְוָח
שֶׁל חוֹלוֹת צִפִּיָּה זְהוּבִים
לְקַדֵּם אֶת פְּנֵי הַמַּיִם.
וְהֵם הָיוּ.
מְחַכִּים לָנוּ שָׁם
בְּנִקָּיוֹן מַפְתִּיעַ
שֶׁלֹּא יָכֹלְנוּ לַחֲווֹת.
הַכֹּל בִּגְלַל הַזָּוִית הַחַדָּה וּמִשְׁטְחֵי הַבֶּטוֹן שֶׁהִשְׂתָּרְעוּ מִשְּׁנֵי צִדֶּיהָ:
יָם,
כְּמוֹ פֶּלַח מַכְחִיל,
יוֹצֵא מִמֶּרְכָּז
שֶׁל עִגּוּל מְשֻׂרְטָט.
 
 
 
מוֹלֶדֶת / משה דור
אוֹר הַפְּנִינִים הָרַךְ הַזֶּה,
אָפֹר, בְּטֶרֶם שַׁחַר,
הַנָּח בְּעֶדְנָה כָּזֹאת
עַל גַּגּוֹתַיִךְ, דּוּדֵי הַשֶּׁמֶשׁ,
תָּרְנֵי הַטֶּלֶוִיזְיָה,
עָלַיִךְ,
תֵּל-אָבִיב.
 
נִדָּחִים / משה דור
עַל מִשְׁכָּבִי בְּלֵילוֹת הַנֵּכָר הַמִּתְאָרְכִים
אֶהְגֶּה בָּךְ, תֵּל-אָבִיב, וּבְחַיַּי
הַנִּפְלָאִים וְהַנּוֹרָאִים בְּתוֹכֵךְ.
וְאָז, עַל הַסַּף, מִמֶּרְחַק הֶחָלָל
הֶעָצוּם, מְיֻתָּם מִכּוֹכָבִים,
אַצְמִיד אֶת הַסְּטֵטוֹסְקוֹפּ שֶׁל
שִׁירָתִי אֶל חֲזֵה הָאַסְפַלְט שֶׁלָּךְ,
אַקְשִׁיב לְלִבֵּךְ הַמְפַרְפֵּר בְּשִׁבְיוֹ
כְּחַיָּה נוֹאֲשָׁה וְאֶבְכֶּה בְּעֵינַיִם יְבֵשׁוֹת
עַל שְׁנֵינוּ הָאוֹהֲבִים הַנִּדָּחִים
בְּסוֹף הַמַּעֲרָב, בְּסוֹף הַמִּזְרָח.
 

הוספת תגובה  הדפסה

 

 
תגובות הגולשים
 
 כל הזכויות שמורות לאגודת הסופרים העברים במדינת ישראל  

Powered by הקמת אתרים  קידום אתרים