לאחר הקמת אגודת הסופרים, נוסד כתב-עת מטעמה, שייתן ביטוי הן לאגודה ולסופרים שהיא מאגדת והן ליוצרים בתחילת דרכם.
"מאזניים" – שנוסד בשנת 1928, באסיפת הסופרים, שנשיאה היה ח.נ. ביאליק, החל את דרכו כשבועון והפך מאוחר יותר לירחון. הגליון הראשון של מאזניים יצא ב- 15.3.1929 ובמאמר שהופיע בו הסביר י.ד. ברקוביץ את הטעם העיקרי ליסודו של כתב-עת מסוג זה, שמלמד גם על מגמות היוצרים באותה עת "נתפוררה בספרותנו השלמות הפנימית, זו שריכזה בדורות האחרונים את העובדים לכיוון משותף ועשתה אותם חטיבה אחת פועלת ומפרה בחיי האומה... טובי הסופרים, עובדי עבודת הספרות מתוך כוונה טהורה להעלותה ולהתעלות על ידיה, נטו לצדדים מתוך רפיון בלתי מובן ורפיון ידיים...גם פה בארץ, במקום חיותה הטבעית של היצירה העברית ותקוותה לעתיד, פשה נגע ההתנוונות...ובמקום הכוונה הטובה לעבוד עבודה ספרותית נאמנה, להגביר ולהפרות את כוחות היצירה, להשכיל ולהיטיב את הקהל העברי ולהעלותו למדרגה העליונה – באה האמביציה הקטנה האישית".
ברקוביץ מוסיף עוד כי: "מאזניים" – הוא נסיונה הראשון של אגודת הסופרים לטהר את הסביבה הספרותית מן הרוחות הרעות" וקרא לכל לסופרים העבריים בארץ ובחוץ לארץ לבוא לעזרת מערכת הירחון ולהקים מחדש את "השלמות הפנימית, שנפגמה ע"י פגעי הזמן".
כבר לפני שנים, ראו היוצרים הבולטים בבטאון מסוג זה, במה ושופר המשמשים בסיס מאחד לכל היוצרים בתחום.
ניתן למצוא קווים מקבילים, גם כיום, למצוקת היוצרים, כפי שהיה בתקופת ייסודו של הירחון, אך כיום מהווה הירחון במה ליוצרם והוגים.
