אגודת הסופרים העברים במדינת ישראל

אֱלֹקַי

תֵּן בִּי מַעֲרַךְ הַדַּעַת וּכְלֵי מִלְחֶמֶת הַגּוּף

לָשֵׂאת גַּעְגוּעִים בְּחֶסֶד סָגוּף,

לִחְיוֹת אֶת הַנִּכְסָף, אֶת הָאַבְּסוּרְד וְהָאָפוּף

לַחֲווֹת אֶת הַנִּסְתָּר, לְבָרְאוֹ יֵשׁ מֵאַיִן

מֵאַחֲרִית הַשִּׂיחוֹת, מִן הָאֵפֶר, מִן הַמַּיִם,

לְהַנִּיחַ לָאָסוּר, לֹא לָגַעַת, לֹא לַחְמֹד,

לְהַזְנִיחַ אֶת הַפּוּר, לֹא לָדַעַת אֶת הַסּוֹד,

לָעוּף כְּשַׁחֲפִית מֵעַל לַמִּתְרַחֵשׁ

לַחֲשׁוֹת כִּצְלוֹפָח אִלֵּם וְחֵרֵשׁ

לַחֲמֹק כְּזִקִּית מִן הַדָּם וְהָאֵשׁ,

לַחֲבֹק אֶת הָרוּחַ הַמְלַטֶּפֶת אֶת הָעֵץ,

לְהִתְפַּלֵּל לַגֶּשֶׁם וּלְטוֹב מִתְבּוֹשֵׁשׁ

וּלְהַמְשִׁיךְ לִרְקֹד אֶת מְחוֹל הֲיֵשׁ.

מתוך הספר "תיקון לפני חצות"

©   כל הזכויות שמורות למשוררת