אגודת הסופרים העברים במדינת ישראל

רגע

בְּאַחֲרִית הַיּוֹם הַשֶּׁמֶשׁ עָמְמָה.

פָּנִינוּ אִישׁ לְדַרְכּוֹ, שְׁנֵי זָרִים.

נֶעֱלַמְנוּ זֶה לְזֶה לְעוֹלָמִים.

מַרְכִּינִים רֹאשׁ, הִטְבַּעְנוּ אַנְחוֹתֵינוּ

בְּאַפְרוּרִיוּת הַיָּמִים.

וְנִזְכֹּר: פַּעַם אַחַת

לֹא הִסַּסְתִּי. נָשַׁקְתִּי לְךָ

וְחִיַּכְתָּ. כְּשֶׁאָמוּת אֵדַע –

פַּעַם רָצִיתִי וְעָשִׂיתִי.

הָיִיתִי, וְלוּ לְרֶגַע,

שֶׁלְּךָ.

ארלט מינצר, איך אגיד איננו, עמדה, 2020